ראשית אל תזיק! במקרה של אנשים עם מחלות כרוניות או מחלות אקוטיות כמו אי ספיקת כליות או בעיות לבביות ידועות – חובה לפעול רק בהתאם להנחיות הרופאים.

לגבי הכתוב להלן, אין לראות בכתוב המלצות או הנחיות רפואיות, שכן למרות שהדברים מבוססים על הרצאת רופא ילדים, המביא את הדברים כאן הוא לא רופא.

חום נחשב מדד למצב של מחלה, כשהחום עצמו נתפס כמחלה בפני עצמה על ידי רבים.

הדבר נובע מתפיסות מוטעות ואי הבנת מנגנון החום כמו גם המספרים ההיסטוריים שהתקבעו במוח האדם.

להלן מידע כללי והסברים שונים שיאפשרו לנו להבין נכון יותר כיצד יש להתייחס לחום כזה או אחר (מבוסס על הרצאות ד"ר יוסי רימר).

נבהיר, כי אין שום ספר לימוד ברפואה בו מוגדר מהו חום גוף תקין. ועדה שהוקמה להגדרת חום גוף הגדירה: חום הוא מצב שבו יש עלייה של טמפרטורת הליבה.

אין בהגדרה מהו חום נורמאלי או מהו חום שנחשב גבוה מטמפרטורת הליבה.

רק בשנת 1868 יצאה עבודה משמעותית ראשונה של מעקב אחרי מדידת חום במצבים פתולוגיים שונים. ברור שהעבודה נעשתה במכשיר שלא כויל ולא היה מדויק מאוד, והמדידה נעשתה בבית השחי, צורת מדידה שנויה במחלוקת ולא אמינה. עבודה זאת קבעה שממוצע הטמפרטורה התקינה של גוף האדם היא 37 מעלות. חשוב לשים לב, מדובר בממוצע של מדידות שנעשו על אלפי בני אדם!

מספר זה נחשב על ידי רוב בני האדם כטמפרטורה מקסימלית שמעליה האדם חולה! אבל אין לו למעשה משמעות כלל מעבר להיותו ערך מספרי היסטורי.

המסקנה הנכונה מעבודה עתיקה זאת אמורה להיות שטמפרטורת חום תקינה נמצאת בתחום כלשהו ולא באותה טמפרטורה ממוצעת. תחום זה מכיל את תנודות טמפרטורת הגוף על פני שעות היממה, ועל פני ימות השבוע או החודש. ועוד יותר מכך – לכל אדם התחום האופייני לו.

אותה עבודה עתיקה הנחילה לנו עוד מספר מפתח: חום גוף פתולוגי מתחיל ב-38 מעלות. גם את המספר הזה לא תמצאו בספרי לימוד.

בעבודות יותר מאוחרות נמצא כי אפשר למדוד אצל בני אדם בריאים שיאים של יותר מ-38 מעלות, ויש אנשים שלא מגיעים אף פעם ל-38 מעלות. זה לא עושה את האנשים חולים או בריאים, אלא, זה עושה אותם בני אדם עם טמפרטורה. זה הכל.

נסיים את הדיון באמונות השגויות הטבועות בנו בעובדה הידועה לכולנו – בחום גוף של 42 מעלות בני האדם מתים. הדבר נובע מהמידע הנכון שחלבונים עוברים דנטורציה (כלומר המבנה השלישוני שלהם נהרס ונפתחים קשרים קוולנטיים שיוצרים קשרים חדשים עם חלבונים סמוכים כך שנוצרים קשרי צילוב ולכן הוא "נקרש" כלומר הופך למולקולה גדולה יותר וצמיגה יותר ולא מתפקד) בחום של 42 מעלות.

האם ייתכן שחום הגוף שלנו יגיע לטמפרטורה כזאת? התשובה בספרות המקצועית היא: לא! יש מעין תקרת זכוכית שמונעת מחום כזה להתפתח בגוף של בני האדם. החום מבוקר בצורה מאוד קפדנית על ידי מרכז במוח המקבל מידע מהרבה מאוד מנגנונים ותפקיד החום לעזור לנו. ולכן אם החום עולה ומתקרב לחום שעלול לסכן את הגוף, המערכת עוצרת אותו ומונעת ממנו לעבור מעל תקרת הזכוכית.

חשוב לא לבלבל בין מוות ממכת חום (תוצאה של כשל של הגוף לפלוט חום) לבין עליית חום הגוף בגין מחלה זיהומית!

מה זה חום

בני האדם מייצרים את חום הגוף שלהם בעצמם, לכן לכולנו יש חום גוף. חום זה דבר טוב.

במהלך האבולוציה, נוצרו בגוף שלנו מולקולות שתפקידם בנסיבות מסוימות, להעלות את החום  שלהן כדי להעלות את חום הגוף לצרכים שלנו. (מולקולות כמו IL-1, IL-6, TNF-α, CNTF, LPS, RANTES, MIP-1B). חלק מהן אנו לא יודעים לחסום עם הכדורים להורדת חום וזו הסיבה לכן שלא תמיד אנחנו מצליחים להוריד חום עם כדורים!

ההתנהגות של מנגנון עליית החום היא לא בתבנית קבועה, הוא יכול לעלות ולרדת, לעלות לרדת ושוב לעלות, או לעלות ולהישאר חום גבוה ואחרי פרק זמן לרדת… אין היגיון בשיגעון.

היכן כאמור יש היגיון? בתקרת הזכוכית של ייצור החום. המנגנון שמונע את עליית חום הגוף אל מעל התקרה הזאת כולל מולקולות מסוימות (כמו ADH, סטרואידים, MSH, IL-10). החום המקסימאלי אליו יכול חום הגוף להגיע הוא באזור 41.3-41.5 מעלות.

תפקיד החום

נצא מנקודת הנחה שהטבע לא טועה. ואם הטבע שימר את מנגנון החום לאורך מאות ואלפי שנות אבולוציה, אזי כנראה מדובר במשהו חיוני וחיובי. מנגנון החום קיים במגוון בעלי חיים כולל יונקים אחרים (לא רק יונקים). אם זה היה לא טוב, המנגנונים האבולוציוניים לא היו מאפשרים למנגנון הזה להישאר ללא שינוי. חום עוזר לנו להתמודד עם מחלות ויראליות או חיידקיות.

למה להוריד חום?

התשובות המקובלות:

–        למנוע פרכוסים.

–        שינוי התנהגותי – להרגיש טוב יותר.

–        שינוי בתחלואה ובתמותה.

כל הנימוקים הנ"ל לא תופסים.

הורדת חום לא עוזרת להחלמה או לקיצור משך ההחלמה, והיא אף עלולה להזיק. הורדת חום לא משרתת שום מטרה ביולוגית טהורה.

האם יש התאמה בין התגובה למורידי חום לבין חומרת או מהות המחלה? התברר שאין קשר בין עוצמת הירידה ועוצמת המחלה. האחד לא מעיד על השני.

אם יש ילד עם 41 מעלות חום והוא מתרוצץ ומלא אנרגיה, אין סיבה להוריד לו את החום עם אקמול או תכשיר אחר. אבל אם יש ילד עם 37.8 מעלות והוא מסכן, וכואב לו הראש והוא לא מוכן להכניס כלום לפה, אפשר לעזור לו פה ושם (לא כל הזמן) עם כדור להורדת חום. תזכרו שאנחנו לא רוצים "לדכא" את החום!

היכן מודדים חום?

בעידן טרום מודדי החום החדשים, אמורים למדוד חום בנקודות הבאות:

·         טמפ' הליבה – נמדדת בעורק הפולמונרי (עורק הריאה. ראשיתו בבסיסו של החדר הימני של הלב. בשלב זה, שאורכו חמישה סנטימטרים, הוא נקרא גזע הריאה או עורק הריאה הראשי. לאחר מקטע זה העורק מתפצל לשני עורקי הריאה, הימני והשמאלי הנושאים דם לא מחומצן אל הריאה המתאימה). לא נגיש לנו למדידה.

·         פה – מתחת ללשון (בכיס הלשון האחורי) – נמוכה ב-0.4 מעלות מטמפ' הליבה. מוקם טוב למדידה.

·         פי הטבעת – גבוה ב-0.2 מעלות מטמפ' הליבה.

·         אוזן – לא ברור מדעית מה משמעות הקריאה!

·         בית השחי – לא למדוד. חוסר אמינות בולט.

·         עור – מגע, תרמיסטור חיצוני, אינפרא אדום (עבור כל 4 מ"מ עומק יש עלייה של 1 מעלה) – לא ברור!

לא ניתן לזהות חום במגע יד!

הערות לגבי מדי חום:

¾    להימנע ממדי חום העובדים על בסיס כספית (מזהמים ורעילים במקרה של שבר).

¾    מדי חום דיגיטליים הופכים פחות ופחות מדויקים עם הזמן. להחליף כל שנתיים – שלוש שנים.

¾    מד חום בתעלת האוזן – בעיה לקרוא נכון, תלוי בזווית, תלוי בשעווה באוזן ועוד.

פרכוסי חום

פרכוסי חום לא נגרמים על ידי חום, אלא מזיהומים! כחלק מהמחלה החום עולה, וכחלק מהמחלה יש פרכוסים. בשליש מהמקרים לערך, הפרכוסים אפילו מקדימים את הופעת החום. ולכן הורדת חום לא מונעת פרכוסי חום.

פרכוס חום הוא לא הפרעה אפילפטית, הוא לא גורם להפרעה ארוכת טווח, לא גורם לנזק מוחי ובהחלט לא מתים מפרכוס חום. זאת הפרעה חולפת בגיל הצעיר ומספר הסובלים ממנה הוא אחוזים בודדים מהילדים עד גיל 6.

פרכוס לאחר גיל 6 הוא לא פרכוס חום! פרכוס שלאחריו התפתחה הפרעה עצבית או אפילפסיה – לא היה פרכוס חום.

פרכוס חום זה פרכוס כללי ולא פרכוס חלקי פשוט (פרכוס מוקדי בשמו הישן). הוא קורה לילדים בני חצי שנה ועד גיל 6. פרכוס חום מלווה בהופעת חום בשלב כל שהוא (לפני, בזמן או אחרי).

הערה לסיכום: דווקא חום נמוך יכול להעיד על משהו לא טוב בחוסן, בחיוניות ו/או באנרגיות, ומומלץ לבדוק אורחות חיים, תזונה ומצב נפשי.